יפה תואר על במדבר רבה ה:ד

יומו של הקב"ה. והוא אלף שנים ולא שיש אצלו זמן ח"ו דאלף אלפי אלפים שנים כרגע אצלו שאין לו יחס עם הזמן אלא שע"ד השאלה כתבו שיומו של הקב"ה אלף שנים לדבר כלשון בני אדם וגבי תורה דכתיב ואהיה אצלו אמון וגו' יום יום משמע אלפים שנה שהם שני ימים מהקב"ה בלשון בני אדם ונ"ל דהכי פירושו כשהזכיר הקב"ה יום הוא אלף שנה כמו ביום אכלך וכו' שהוא אלף שנה דאל"כ מאי כי אלף שנים בעיניך וגו' וע"י דבכמה דוכתי אשכחן יום נזכר בדבריו והוא כפשוטא וק"ל: