יפה תואר על במדבר רבה יח:כא

חמשה ספרים. נראה שאין צורך לחשוב ה' חומשים לה' ספרים כמו שאמרו חז"ל משה כתב ספרו ולא כתיב ספריו א"כ מכנה אותם רק לספר אחד אבל נראה לחלק תהלים לה' שכן הוא ה' ספרים וזהו החשבון תורת משה ז' נביאים תרי עשר הוא ספר אחד שחיברם בספר אחד דמיירי דזוטרא אירכס חמש מגילות ו' כתובים עוד ד' חלקים מתהלים הרי כ"ד וע"כ מוכח הכא דאל"כ קשה למ"ד ששבעה ס"ת קשה יהיה כ"ו אלא ע"כ שמ"מ לא נחשב התורה כולה רק לחדא ותהלים נראה לחשבם בה' לפי שיסדו הרבה בני אדם ע"כ דברי הגאון מוהר"ר נפתלי כ"ץ מלובלין:

כי עצמת ממנו מאד. לא ס"ל לפרושי שנתעצמת יותר ממנו כי מה טעם זה לשלחו מאצלו אלא פי' לפי שהוא מרויח מה שהיו הם מרויחים אם היה שם ונסב טובותיהם אליו וזה סותר להמדרש דהכא ועיין ביפ"ת בב"ר פ' ס"ד:

למנין אותיותיו. פי' שהוליד את יצחק שאף הוא היה צדיק והיה מתוקן ברמ"ח איברים לאפוקי קודם שנימול

שתקנו אחריו. נראה דה"פ אחרי הושע שנתנבא פסוק זה כי לא חרב הבית בימיו ועדיין מלכות בית דוד קיים כקרן כמה צדיקים ואף שכל הי"ח אנשי כנסת הגדולה תקנו מ"מ נראה שהתפללו כן כמו שהביא ב"י בסי' קי"ב באו"ח שכל הברכות היו מיוסדות מעולם כן זו אחר זו על הנסים שנעשו בשעת ואח"כ באו אנשי כנסת הגדולה כללום ותקנם על הסדר וק"ל בשם הגאון מוהרר"ן כ"ן מלובלין:

בזאת יבא אהרן רמז מקדש ראשון שיעמוד ת"י שנים. והא דמרמז זה גבי אהרן משום שכל זמן שעמד בית ראשון ה"ל כאלו אהרן חי והוא עצמו משמש שם דכל שמניח בן כשר אינו מת ואה"נ דבכל הימים שהיו קודם ב"ה שהיו ג"כ כהנים כשרים ה"ל כאלו אהרן חי וקרא לא מיירי אלא בזמן ב"ה ואע"ג דבבית שני נמי הוה שמעון הצדיק לא מיירי אלא בבית ראשון דהוו צדיקים ת"י שנה סמוכים: