יפה תואר על במדבר רבה יב:ד

שהוא אש ומים. כתב בעל הפליאה כי השי"ן הקמוצה של מלת שמים אחריה אל"ף נחה ובהפוך האותיות יהיה אש ומים וכתב שאין האש מסודר כסדרו הוא להודיענו שכשם שאין מוקדם ומאוחר בפסוקים כך אין מוקדם ומאוחר באותיות:

[זהב טהור מכניסים אותו לאור כו'. דכיון דהיה מנוקה מסיגים לכן לא נחסר ע"י האור. והנה זהב שחוט לא מצינו רק במגיני שלמה וכן מופז רק בכסא שלמה מ"מ מסתמא היו גם בב"ה במקומות אשר נזכר זהב ולא פירש מינם. כי לא יתכן שיקצר שלמה בבנין ב"ה ממה ששם בכליו דמסתמא יש בכל אחד מזהבים האלו סגולה שאינו בזולתו מהזהבים]:

הוי מבנות ירושלים וכו' יראים מהם. אותו מורא וחתות שהיה בימי אדם חזרו בימי שלמה כי הוא התחיל לרדות בב"ח בחכמות שהמציא מיני ערמימיות לצודן ולהכניען וממנו למדו כל האנשים: