יפה תואר על במדבר רבה יא:א

כה תברכו את בני ישראל וגו'. הה"ד אל תקנא באיש חמס וגו'. ע"ד דאיתא ביפ"ת בב"ר מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים ר"י אמר מאברהם כה יהיה זרעך כה תברכו את בני ישראל וקשה דמנ"ל שבזכות אחרים הוא ולא בזכות עצמו או מחסד אל כי חפץ בברכתם כמו שנתן להם כמה מילי מעלייתא וי"ל כי לפי שנמצא בברכה זו ג' עניינים גדולים הא' מעלת המברכים והם שלוחי ה' ושמם אדון עליהם והוא ית' עומד עליהם. והב' שעם היות המברכים בלתי כדאי לברכה תחול ברכה עליהם כי אינם אלא ככלי להגעת ברכת ה' כי לא נפסל ממנה רק עע"ז או ש"ד אבל ע"ה וכיוצא בו לא נפסלים כדאיתא בספרי שלא יהיו ישראל אומרים ברכותינו תלוים בכהנים ת"ל ואני אברכם ר"ל שלא יבזה אותה בלבה באומרם שאין בהם כדאי לברך כי הקב"ה הוא עיקר הברכה והם כלים בידו לבד. והג' שאם המבורכים בלתי כדאי לברכה יבורכו לז"א מהיכן זכו לזה ומשני שזה בזכות אבות ולז"א נמי כה תברכו וכו' הה"ד אל תקנא באיש חמס כי הם לא נפסלו ממנה וק"ל. נל"ה:

ל' תקנא. מל' חז"ל המקנא לאשתו: