יפה תואר על במדבר רבה יא
Yefeh To'ar on Bamidbar Rabbah 11 · יפה תואר על במדבר רבה · free full Hebrew text
A commentary on במדבר רבה יא (Bamidbar Rabbah 11).
Open in the reader →כה תברכו את בני ישראל וגו'. הה"ד אל תקנא באיש חמס וגו'. ע"ד דאיתא ביפ"ת בב"ר מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים ר"י אמר מאברהם כה יהיה זרעך כה תברכו את בני ישראל וקשה דמנ"ל שבזכות אחרים הוא ולא בזכות עצמו או מחסד אל כי חפץ בברכתם כמו שנתן להם כמה מילי מעלייתא וי"ל כי לפי שנמצא בברכה זו ג' עניינים גדולים הא' מעלת המברכים והם שלוחי ה' ושמם אדון עליהם והוא ית' עומד עליהם. והב' שעם היות המברכים בלתי כדאי לברכה תחול ברכה עליהם כי אינם אלא ככלי להגעת ברכת ה' כי לא נפסל ממנה רק עע"ז או ש"ד אבל ע"ה וכיוצא בו לא נפסלים כדאיתא בספרי שלא יהיו ישראל אומרים ברכותינו תלוים בכהנים ת"ל ואני אברכם ר"ל שלא יבזה אותה בלבה באומרם שאין בהם כדאי לברך כי הקב"ה הוא עיקר הברכה והם כלים בידו לבד. והג' שאם המבורכים בלתי כדאי לברכה יבורכו לז"א מהיכן זכו לזה ומשני שזה בזכות אבות ולז"א נמי כה תברכו וכו' הה"ד אל תקנא באיש חמס כי הם לא נפסלו ממנה וק"ל. נל"ה:
ל' תקנא. מל' חז"ל המקנא לאשתו:
ג' גדולות וד' ברכות כתיב כאן. דואעשך נמי גדולה היא כמ"ש כאן ועיין לעיל בב"ר וד' ברכות דואברכה מברכך חדא ברכה היא שהברכה היא מה שה' מברך:
שהן ג' אבות. שבג' גדולות רמז לג' אבות שהגדולה נשואה באיש ובברכות רמז לד' אמהות שהברכה לרגל הנשים כדיליף בפרק הזהב מולאברהם היטיב בעבורה:
היו מתים בליל פסח כאשר מתו בכורי מצרים. כדאיתא ברבה פרשת בא מפני שהיו עייפים מן הריח של פסח אם לא היו נמולים לא היו אוכלין מפסח והיו מתים בשביל הריח לכך הוצרכו למול כדי שיאכלו מפסח לז"א שכל ישראל היו מתים כמו בכורי מצרים וזולת זה לא יתכן וק"ל:
ומן העשיר לקח סריס אחד זה מופלא של ב"ד. וקורא אותו סריס שמסרס את ההלכה פי' בפלפולו מכריע וחותך פסק הלכה. ואשר הוא פקיד על אנשי מלחמה פי' שעומד על הסנהדרין שהם אנשי מלחמתה של תורה:
אי מה להלן ר"ח וקרבן צבור וכ"ג אף כאן כו'. לפי מה ששנו בת"כ שלשה שעירים היו שם ונרמזו בכתוב דתני' שעיר זה שעיר של נחשון החטאת זו חטאת יום שמיני דרש זה שעיר של ר"ח יכול שלשתן נשרפו ת"ל והנה שורף האחד נשרף ולא שלשתן שמאחר ששלשתן נרמזו בכתוב יתכן לפרש הדרשות עליהם אבל אם פי' שעיר החטאת כולה בשעיר ר"ח קמיירי דוחק לפרש אחד מהדרשות על השעירים שלא נרמוז בכתוב ודעת המדרש כאן כדעת הת"כ ודו"ק:
לא השם שנקרא עכשיו כו'. קשה שהרי מיכאל וגבריאל ששמותיהם קבועים כדכתיב והאיש גבריאל אשר ראיתי וכן מיכאל שהיה עומד תמיד על ישראל וא"כ מ"ק איני יודע לאיזה שם אני מתחלף דמ"מ יש להם שם קבוע ולא יתחלף וי"ל דשאני מיכאל וגבריאל שהם שרי מעלה שאינם מתחלפים דהני דוקא אית להם שם קבוע והכא בסתם המלאכים השלוחים מיירי ואלו היה השליח למנות מיכאל או גבריאל לא הוה אמר למה זה תשאל לשמי: