יפה קול על שיר השירים רבה ז:ג:א

אדרא דזהרא. פי' עיגול הירח ואדרא הוא גורן ולפי שהגורן עגול לכן קורא העיגול גורן. והשמש והירח מתרגמינן בירושלמי שמשא וזיהרא והיינו דקאמר אית דקריין לזיהרא סהרא:

אל תחסר סנהדרין מעשרים ושלשה. כדגרסי' בפרק אחד דיני ממונות אל יחסר המזג שאם הוצרך אחד מהם לצאת רואים אם יש כ"ג כנגד סנהדרי קטנה יוצא ואם לאו אינו יוצא ופירש"י המזג ב' חלקי מים ואחד יין אל יחסרו מחלק השלישי שהוא כדי הראוי למזוג. [א"ה ע"ע בתוס' סנהדרין דף י"ג ע"ב ד"ה אל יחסר המזג דכתב פי' אחר וזה מגימטריא של מזג. ומדברי המדרש פה דדריש ד"א אל יחסר המזג כו' שהוא ממזג את הלכה כההיא דתנינן כו' נראה מפורש כי לפי פירוש הזה לא נחית עוד לפרש המזג מן מזיגה של ב' חלקי מים ואחד יין. ופשטא דמלתא נראה כי לפי פירוש זה מפרשי המזג מלשון ארמי אשר שרש ?ג מורה על מושב והסיבה וכמו חזי למזגא עלייהו ועוד רבות. ואם שרשו הוא זג מהכפולים יהיה המ"ם למשקל וכמו השמות מכס משק ממר. ומפרשי אל יחסר המזג כי מושב החכמים וכמו שבת תחכמוני לא יחסר לעולם. ויען כי מושב החכמים לא פחות מכ"ג לכן אמרו אל תחסר מכ"ג ועיין]:

מופלא שבה. ונקרא מזג שהוא משקה ורועה אותם וכדמתרגם בירושלמי משקה מלך מצרים מזגא דמלכא:

זה שהוא ממזג לה את ההלכה. נראה שהוא המכריע. שאם נחלקו הסנהדרין ל"ה לצד אחד ול"ה לצד אחר נמצא האחד מכריע לא' מב' הכתות וקמ"ל שלעולם צריך שיהיה באופן שימצא מכריע שלא יהיה ב"ד שקול שאם אחד אומר אינו יודע ושאר הדיינין שקולין מוסיפין עוד אחד להכריע ומפרש דקרי ליה מזג כההיא דתנינן מזג שני חלקי מים ואחד יין שהרבות המים על היין קרי מזג וה"נ המכריע שהוא מרבה כת המחייבין או הפוטרין נקרא מזג: