יפה קול על שיר השירים רבה ה:ב:ב

פתחי לי פתח אחד. ולפ"ז פתחי איננו מן פתיחות שער ליכנס אך הוא משל על פתיחה והתחלה שהישראל יתחילו והקב"ה יגמור בעדם וע"ד הבא לטהר מסייעין אותו:

הרפו ממעשיכם הרעים. כיון דכל המזמור מדבר מישראל וכמו שמתחיל אלהים לנו מחסה ועוז וגו'. לכן מפרש גם הרפו ודעו לא על העמים הנלחמים עם ישראל. אך על ישראל כי ירפו ממעשיהם הרעים וידעו כי ה' הוא האלהים המשלם גמול לכל איש כדרכיו:

שריעו אותי שקבלוני לרועה ואדון עליהם:

שמשם נצטוו ונצטיינו על המצות כצ"ל. ופי' שאז היו מצויינים ונכרים במצות מוולתם. שנתוספו להם מצות על של ב"נ כדתניא בפ' ד' מיתות עשר מצות נצטוו ישראל במרה. שבע שקבלו עליהם ב"נ והוסיפו עליהם עוד דינים שבת וכבוד אב ואם:

שנתממו עמי בסיני. ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. פי' כי מפני תמימותם עם הקב"ה הקדימו נעשה לנשמע. ולא דאגו פן יצוום דברים אשר לא יוכלו שאת:

לא אני גדול ממנה. וכדרך שאמרו רז"ל בכמה דוכתי נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית. וע"ע בשוח"ט על פסוק יקר בעיני ה':

עמו אנכי בצרה. דהקב"ה כביכול מצטער בצרתן של ישראל. ועי' בשוח"ט על פסוק יענך ה' ביום צרה:

שראשי נמלא טל. על שם ארץ רעשה וגו' שנאמר על ענין סיני ולפי שאמר תמתי דהיינו בסיני כדלעיל פי' ואמר דהיינו בזמן שראשי נמלא טל בד"מ מצד מה שאז שמים נטפו:

על שם שנאמר גם עבים. משום דרסיסים טיפי מטר שהוא מרובה מטל אמר שוה על שם עבים נטפו מים דמשמע טיפות גסות מים ממש. אבל מה שאמר תחלה שמים נטפו ולא הזכיר עבים ולא מים הוי טיפי טל בעלמא: