יפה קול על שיר השירים רבה ה:טז:א

אמר ר"ל ובלבד בתוהה על הראשונות. הך מימרא צריך להיות בתר מימרא דרשב"י שאמר הרי שהיה אדם צדיק כל ימיו כו' {*) כן היה הגירסא לפניו במדרש ועי' במהרז"ו:}. וקשיא על זה ליהוי כמחצה עונות ומחצה זכיות כדפריך בסוף פ"ק דקדושין. ולפ"ז מקשה גם כאן למה אבד את הראשונות. וע"ז משנה ר"ל כמו שם בקדושין בתוהה על הראשונות אז כל צדקותיו הראשונות לא תזכרנה עוד. אבל אם איננו תוהה על הראשונות בלי ספק לא יאבד זכותו מהמצות אשר כבר עשה:

כל הבגידות שבגדת בי כו'. מדלא כתיב בגדיך דריש כי הוא מלשון בגידה. ומה נאה זה לפי מ"ש קצת המזמור בדוד המלך כי בשביל שהוא היה ראש לבעלי תשובה גמורה אומר כן:

בן כמה שנים הכיר אברהם כו'. נראה דבעי למדרש מור ואהלות וקציעות כל בגדותיך על אברהם כדדריש בפל"ט יפיפית מבני אדם על אברהם וכן בפל"ט את הכתוב אהבת צדק מהמזמור זה על אברהם לכן דריש גם זה על אברהם כי כל חטאתיו אשר חטא בטרם הכיר את בוראו נחשבות לו לזכיות. ולפ"ז יכון הדרש הזה רק לר"י דסובר בן מ"ח שנה. אך לר"ל לא שייך הדרש הזה דהא מעולם לא חטא כיון דמקטנותו הכיר את בוראו:

בן מ"ח שנה כו'. כי בימי דור הפלגה היה אברהם בן מ"ח שנה ומצינו בפר"א בענין דור הפלגה שעמד אברהם והלעיג בם וקללם בשם אלהיו שנא' בלע ה' פלג לשונם. ושפיר מוכח כי בן מ"ח כבר הכיר את בוראו אע"ג דיכול להיות כי גם קודם הפלגה הכיר את בוראו אבל אין לנו ראיה והוכחה על זה:

מנין עקב ששנותיו היו קע"ה. וקע"ב שנה כמנין עקב שמע בקול ה' נמצא כי בן ג' שנים הכיר את בוראו:

כד אתי מיתלי עקבא כו'. פי' כאשר ירים הילד את רגלו מן הארץ וזה בהיותו בן שנה אז הכיר אברהם את בוראו: