יפה קול על שיר השירים רבה ה:טו:א

שוקיו זה העולם. נראה דדריש שוקיו מלשון שווקים ורחובות אשר העולם עשוי בך אבל בבמ"ר פ"י מפרש שנשתוקק הקב"ה לבראתו:

מיוסד לששה ימים. ופי' עמודי שעמוד ומיוסד בהם והזכיר ענין זה לומר שכל מה שנברא בששת ימי בראשית קיומו תלוי בתורה:

אלו פרשיותיה. ולכן נקראו אדנים שהן בסיס ויסוד לבנין כאדני המשכן. למה שהם כעמוד שיש לו בסיס מלמטה כדמפרש ואזיל. והזכיר זה לומר כאן כי סמיכות הפרשיות לא דבר ריק הוא אבל העולם מתקיים על זה:

וקיפלורוסים. זה ראשים לעמודים. ובתנחומא גרסינן העמוד הזה אם אין לו כותרת מלמעלה ובסיס מלמטה אינו נראה נאה:

משהוא מכיש עמיה הוא אזיל ומתעביד ברביי כצ"ל. ופירושו ע"י שהוא מנכש ומהדר עמו בנטיעותיו נעשה בן בית:

לא חטאת אני חייב ולא אשם אני חייב כצ"ל כלומר מה בכך אם אני חייב חטאת או אשם. אנכי אביא ואפטר. ועמ"ש על המאמר הזה בויק"ר פ"ט:

עתידין הן להתלות בקדקדי ראשיהן לע"ל. יש לתת טעם על עונש זה כי פגמו ושחתו זרעם הנוזל מקדקוד כמ"ש ן' סיני באופן ב' מ"א פ"ב בשם אבוקראט. ועוד י"ל שהחוטא פוגם בזה בשלשלת יחוסו ולא זכר ראשיתו ויחס משפחתו בביאתו על השפחה לכן נתלה בראשו:

הה"ד אך אלהים ימחץ וגו'. דריש מדכתיב באשמיו ולא בחטאתיו או עונותיו כאורחא דקרא משמע דמיירי בשפחה שמביא אשם עליה:

מהו מתהלך וכו'. כי מתהלך משמע על הילוך תמידי וכמו התהלך נח מתהלך בתומו וזה לא שייך כאן דהא אפי' אם אשם פעם או פעמים נענש. לכן אמר כי זה הוא כלשון העולם דאומרים על הדבק בחטא יזיל האי גברא בחובוי יזיל האי גברא בחובוי כ"ה בו ק"ר ופי' כי איש כזה עוד לא יסור מהר מאשמיו ויתהלך תמיד באשמיו. והלשון עמיה חוביה לא גרסינן וכן בויק"ר ליתא:

ולאשתך אי אתה ממתין. קמפרש לא תאכלו על הדם כולל נמי אשתו נדה כי אכילה מצינו לתשמיש וכמו אכלה ומחתה פיה [ובכל המקומות שהוציאו רז"ל לא תאכלו על הדם על איזה אזהרה לכולם כוונה אחת היא כי האדם יהיה מתון בכל מעשיו וגם באכילתו לא יהיה רעבתן וכן באשתו ימתין עד שתטבול וכן לא יאכל קודם שיתפלל וכדומה והוראת לא תאכלו על הדם הוא בעת אשר הדם ירתיח בקרבו מרוב תאותו אל הדבר. אך ימשול ברוחו ולא יהיה כדוב שכול. וזה הוא גם ההוראה בשמואל ויאכל העם על הדם בעת אשר דמם היה רותח בקרבם מתשוקתם אל הדבר ושאול הוא אשר למד אותם להיות מתונים באכילתם והכין מראש את הבשר כמשפט וכמ"ש המדרש לפנינו ואח"ז האכילם מהבשר וע' היטב בזה]:

ואת אמרת ותמצא לשאול אתמהה ומי המציאה לו כצ"ל:

התל להיות ראש למלכים. פי' אשר בנו מזבח לה' היה הוא הראשון במלכים ודבר הכתוב בשבחו. כי גם במלכותו לא שכח את ה' ועבד עבודת ה':