יפה קול על שיר השירים רבה ג:ז:ה

עד שלא יחטא אדם כו'. כי אין חיה ובהמה שולטת באדם אא"כ נדמה כבהמה כדאיתא בשבת פ' שואל. וזה משלימות הצורה האנושית שנאמר בו ומוראכם וחתכם יהיה וגו'. ובספרי הגירסא עד שלא חטא אדם ולפני זה איתא התם תניא ר' ישמעאל עד שלא חטא אדם היה ניתן אימתו על כל בהמה חיה ועוף וכיון שחטא ניתן אימתו עליו. ונראה דיליף מהמקרא אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו וזה קאי על אדם וחוה כדאיתא בפדר"א:

נגרע גובה קומתו כו'. צ"ל גרעה קומתו וכן הוא בב"ר פי"ט וע"ש בביאורנו יפ"ת:

רואין טוכסות. במ"ר גרסינן ומראה כבוד ה' כאש אוכלת ז' מחיצות של אש היו כוססות זו בזו ובילקוט הגירסא נוססות מלשון רוח ה' נוססה בו אשר יתפרש כמו נוצצה. ולפי הגירסא שלפנינו טוכסות הוא מלשון כתר ועטרה ופי' שהיו מעוטרות ומיושבות זו עם זו:

אף הסרסור הרגיש עמהם. כי גם משה ירד מגדולתו בעון ישראל כמ"ש לך רד כי שחת עמך ע"ש ברש"י:

באותה העבירה. צ"ל באותה שעה:

זה מיכאל וגבריאל. שהם גדולי המלאכים שכלם מתחלפים והם אינם מתחלפים כדאיתא בב"ר פע"ז:

עד שלא אירע לדוד. חסר כאן וכצ"ל עד שלא חטא שאול מה כתיב ביה ושאול לכד את המלוכה על ישראל וגו' מהו בכל אשר יפנה ירשיע נצח. וכיון שחטא מה כתיב וירא שאול את מחנה פלשתים ויירא וגו' וכן הוא בספרי ובמ"ר:

אזיין בהון. פי' שהיו מבעירים את המרחצאות ומחממין אותן מלשון למיזיה לאתונה. וע"ע במדרש רבה יותר באריכות: