יפה קול על שיר השירים רבה ג:ו:ז

מדבר באלישבע בת עמינדב. ודריש מי זאת אשר נתעלה בהיותם במדבר שראתה ה' שמחות ואח"ז היתה כתימרות עשן שנשרפו בניה ונהפכה שמחתה לאבל. וביאור יתר הדברים עיין בויק"ר פרשה כ':

קראויי ותנויי כו'. ודריש מכל אבקת רוכל שהיו בו כל המעלות כרוכל הזה שיש בידו כל מיני בשמים: