יפה קול על שיר השירים רבה ב:ט:ב

כך הקב"ה מקפץ מביהכ"נ כו'. הוא בא במשלו ללמד לנו כמו שהצבי מחליף את המקומות תמיד. אשר לא ראיה זה כראיה זה ובכללם טובים הם לו. כן הקב"ה אף כי אין מעלת ביהכ"נ אחד שוה לשני. כי יש בהכ"נ אשר בו רב עם ומתפללים בכוונה גדולה. ויש בהכ"נ אשר לא כן הוא. גם צרכי העם מרובים ושונים ולכן גם תפלתם שונות. יש המתפללים על פרנסה. ויש על השובע ויש על הבריאות ועוד הרבה השונים זה מזה אבל בכללם כולם אהובים וכולם חביבים לפני הקב"ה והוא יענם בברכה. וכמו שמביא ע"ז במ"ר את הכתוב בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך:

יושב ישב כתיב. כי אם כתב בוי"ו היה במשמע והוא יושב כאשר נראה אליו ה'. ואח"ז כשראה את ה' קם וכמו ופרעה חולם פי' שהיה חולם אז. ועתה חדל מלחלום. אבל מדכתיב חסר וי"ו ויתפרש כמו פעל עבר. יאמר הכתוב כי כאשר נראה אליו ה' ישב אברהם אף שהיה לו לעמוד ולפיכך דרשו שא"ל הקב"ה שב ולפיכך ישב. בשם הרא"ם:

וכבודי עומד ביניהם. זה הוא הכל במראה הנבואה כמו שרואה הנביא את השכינה בלבו. כי למעלה אין עמידה ואין ישיבה ולא כל מקרה ממקרי הגוף:

כל קילוס וקילוס כו'. הכוונה בזה כי בקילוסם הם מתדבקים להקב"ה. ולכן הוא משרה שכינתו ביניהם ומשפיע עליהם שפעת ברכה:

מבין כתפיהם של כהנים. כי במה שמרימים ידיהם למעלה מראשיהם נראים כחלונות בין הידים והכתפים וכן ממה שמחלקים אצבעותיהם נראים כחרכים בין האצבעות: