יפה קול על שיר השירים רבה ב:יד:ד

שהיו חבויין בסתרו של סיני. שכפה עליהם הר כגיגית. ובילקוט גרים הכי שנתלש ההר ממקומו וקרבו ועמדו תחתיו שנאמר ותקרבון ותעמדון תחת ההר:

כל אשר דבר ה' נעשה. ולא גרסינן ונשמע:

חד אמר הטבה כהטבת הנרות כו'. כי כחשר אמרו למשה ואת תדבר אלינו היה הדבר רע בעוני משה וחשב שיקוצו בדבר ה' וכמ"ש רש"י ואת תדבר אלינו התשתם כחי כנקבה כו' כי חשד אותם אשר בערמה ידברו אבל הקב"ה ידע כי רק מפחד המות פן תאכלם האש דברו כאלה ונקיים הם מכל עון לכן אמר ה' הטיבו כל אשר דברו ומפרש האחד כהטבת הנרות שענינו נקוי בזיכי המנורה מדשן הפתילות שנשרפו בלילה וגם פה כוונתם רק להסיר הפחד מלבם ולשמוע בלב טהור ונקי. והשני אמר כהטבת הקטורת וזה מלשון הרצאה ופיוס כמו שהקטורת רצויה לפני ה' כן עלו דבריהם לרצון לפניו: