יפה קול על שיר השירים רבה א:ו:א

אמרה כנ"י לנביאים כו'. ודריש בנות ישראל על הנביאים וכנ"י אומרת אף כי שחורה אני בכל זאת אל תראוני (בפתח התי"ו) שאני שחרחורת ולא תקטרגו עלי. אבל תכסו עלי פשעי ותליצו טובה עלי:

אין לך שמח בבני כו'. כי משה היה עניו מכל האדם. וכן ישעיהו בדורו נתן גוו למכים ולא התעצב ועי' בויק"ר פ"י:

וע"י שאמר שמעו נא המורים כו'. כי בשביל שלא האמנתם בי להקדישני נגזר עליהם שלא יביאו את הקהל אל הארץ. אבל לכנס בו כהדיוט שבקש משה כדאיתא בד"ר פ"ט זה גרם לו בשביל שאמר שמעו נא המורים:

רצוץ פה. כלומר יסכר פי הדובר דלטוריא:

ואת מה איכפת לך. פי' אף כי טוב הוא לקנא ולהוכיח את החוטאים. אבל לא לדבר דלטוריא בפני ה' ואם הוא רואה עון ולא יתבונן למה איכפת לך. וענה כי ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה לכן אני מוסר דין עליהם. ואגב זה מזכיר גם קנאתו שעזבו את בריתו: