יפה קול על שיר השירים רבה א:ד:ח

כשם שנזדווגתם כו'. אף כי מוכרח היה לגרשה כדי להוליד בנים מ"מ אם הוא היה חפץ לקחת אשה אחרת עליה להוליד בנים והיא נתרצתה לחיות עם צרתה בבית הגירושין לא היה מוכרח לגרשה. ולכן חפץ שתקח חפץ יקר מביתו ולשוב לבית אביה כי לא ידע שתתרצה לחיות בביתו עם אשה אחרת ותסכים אל הגירושין ברצונה. ובמה שלקחה את אישה לבית אביה גלתה דעתה כי הגירושין הוא שלא ברצונה לכן התפלל עליה רשב"י והוא בטח ברחמי ה' שישמע את תפלתו לפקדם כדי שלא יפרדו רעים אהובים כאלו:

והרי דברים ק"ו כו'. אם היא נפקדה מפני חבתה לבעלה כ"ש שישראל יפקדו בשביל שדבקו באהבת ה':

אין לנו חפץ טוב בעולם אלא אתה. פי' כי הישועה אשר עליה אנחנו מחכים. איננה בשביל אהבת הממשלה. רק בשביל אהבת המנוחה להתבונן בנפלאות ה' ולאהבהו. וז"ש הכתוב נגילה ונשמחה בך. כי חפצנו הוא רק שנגיל ונשמח בך ולא לתכלית אחרת:

למטרונה שהלך המלך בעלה כו'. במשל הזה בא להגיד לנו כי הישועה אשר עליה אנחנו מצפים לא תבוא בשביל הצלחות מדומיות כי אם להכיר את שמו הגדול וכמ"ש לפני זה:

מאי איכפת לי. אין הכוונה כי לא תשמח כלל בבניה וחתניה. רק כי השמחה לא תהיה שלמה כי אם בבוא בעלה. וכן ציון אף כי תשמח בבניה וכמו שדרשו באגדת שמואל על הפסוק אם הבנים שמחה. וכן תקנו הברכה משמח ציון בבניה. אבל זו לא תהיה חדוה שלמה. ובילקוט גרס בניך מרחוק יבואו והיא אומרת ישמח הר ציון. ובנותיך על צד תאמנה והיא אומרת תגלנה בנות יהודה. ופי' הדברים כי בשמחה זו לא ישמח המקום וערי הפרזי שיתישבו ברבוי הבנים והבנות. אבל ירושלים עצמה שהיא כנסת ישראל לא תשמח כ"כ בזה ולא תשמח רק באמור לה הנה מלכך יבוא לך וזה קאי על מלך הקב"ה. וסוף הפסוק צדיק ונושע ל"ג כי זה נאמר על משיח צדקנו. ומביא את ראש הכתוב הנה מלכך יבוא לך רק לצחות הלשון כי משמעות הכתוב איננו על מלך ה' צבאות: