יפה ענף על רות רבה ח:א

ראב"כ פתח רגזו וגו'. משום דק"ל למה מונה פה היחוס מפרץ עד דוד. לכן מביא הדרש הזה של רגזו אשר מזה נחזה כי רבים היו אשר חרפו את דוד שהיה פסול משפחה. וכנגד המחרפין מונה את סדר יחוסו:

ארגיז יצרך ואל תחטא. פי' דתלחם נגד יצר הרע. ותתיצב כנגדו דברי דעת והשכל שלא יבוא עליך להסיתך ולהתעות אותך מדרך התורה אבל לעמוד במקום רע ולהכעיסו לא טוב הוא. כי פן יגבר עליך יצר הרע וילכדך. ורבנן אמרין אכעיס יצרך פי' שתבוא ותתקרב לדרך עון ותראה לכבוש את היצה"ר ולהכניעו. וכמו דאמרו בפ"ק דע"א ניזל אפתחא דזונות ונכפיה ליצרין. ובשוח"ט הגירסא אכחיש יצרך:

ולא ירחמאל היה בן קדמאי. אין הקושיא למה לא מנה את ירחמאל לפני רם. דהא פה לא חשיב רק את סדר ודורות אשר מהם נולד דוד ואין מקום פה להזכיר את ירחמאל. ונראה דמפרש שם הכתוב ובני חצרון אשר נולד לו את ירחמאל וירחמאל הוליד את רם ומפרש כן משום דשם בפסוק כ"ה כתיב ויהי בני ירחמאל בכור חצרון הבכור רם וגו' הלא רם היה בן לירחמאל. וכן ממה דכתיב אשר נולד לו ולא כתיב אשר נולדו דייק דחצרון הוליד את ירחמאל וירחמאל הוליד את רם וזה שמקשה המדרש ולא ירחמאל היה מן קדמוי פי' הלא לפני רם היה ירחמאל ולמה דלג עליו ומשני משום שע"י שנתעטר באשה נכריה לא נמנה פה ביניהם:

שירה הייתי צריך לומר שבאתי כו'. פי' דדוד חשב כי עתה נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית נגד פשט הכתוב דמשמע זכר ונקבה. וכמו במצרי וממזר דכולל גם הנקבות. וז"ש הנה באתי אמרתי כי עתה באתי בהיתר אל הקהל ולכן עלי לאמר שירה. ומכ"ש כאשר מצאתי כי במגילת ספר כתוב מכבר עלי להתיר הלא עלי לאמר עתה שירה ביותר:

זרע הבא ממקום אחר. וכיון דמרומז מלך המשיח יעמוד מרות אין ספק כי היא כשרה לבוא בקהל. והדרש הוא מדכתיב כי שת משמע שהושתת ממנו העולם. וגם מה דכתיב תחת הבל כי הרגו קין משמע כי הוא יתקן המעוות הזה וגר זאב עם כבש ושלום יהיה בארץ. וסרה קנאת איש מרעהו: