יפה ענף על רות רבה ה:יג

ויזדווג לי גרסינן ופי' אם אתקשט ברחיצה וסיכה ומלבוש שמא יפגע בי אחד מן הפריצים ויחשבני לזונה ופי' אלי מענין אלי תבוא ולפי שהוא רמז לגנאי. לכן הוא קרי ולא כתיב. ואעפ"כ אמרה אלי ליישב הדברים והיינו שלא תתקשט תחלה אלא מתחלה תרד הגורן ואח"כ תתקשט וכמ"ש בפ' אלו קשרים על הפסוק תן לחכם ויחכם עוד ע"ש. וגירסת הילקוט אעפ"כ כל אשר תאמרי אלי אעשה אלי יסורו הדברים. ופי' אע"פ שהיא מסתכנת בזה בכל זאת היא מקבלת כל דברי נעמי: