יפה ענף על רות רבה ד:א

גדול שהוליד בשדה מואב. וקאי על האמור לפני זה והוליד את עזא ואת אחיחד ומספר הכתוב ושחרים וזה עוזא הוליד בשדה מואב. ונקרא הגדול שחרים מהוראת מרחם משחר. ומפרש מן שלחו אותם שמנשים שהיו משבט בנימין נולדו. ונשיו היו חושים ובערא. משא"כ האחרים הוליד מאשתו חדש אשר לא היתה משבט בנימין:

ושחרים זה בועז. יען כי דב"ה לא נתנו אלא להדרש לכן דריש גם על בועז. ואע"ג דשם מדבר משבט בנימין ובועז היה מיהודה. י"ל שבועז היה מצד האם משבט בנימין וכמו"ש רש"י בפ' הספינה על בני שלה. או משום שיהודה ובנימין היו שכנים:

שהיה משוחרר מן העונות. שהיה צדיק וגבר על יצרו כדלקמן פ"ו ובהיותו מנוקה מעון לכן נזדמנה לו רות כדי שתתחדש הלכה זו על ידו. וגם רות היתה גדולה בחסידות:

מן שלחו אותם שהיה משבט יהודה. ובא הכתוב ללמדנו אע"ג שהיה משבט יהודה אשר המלכות נתנה לו כדכתיב לא יסור שבט מיהודה מ"מ לא נמנע מלישא את רות. ומה שכנהו בשם שלחו מן ואת יהודה שלח וגו' אולי משום דאיתא שם בב"ר כי שלחו לתקן בית ועד לתלמוד ולכן רמז בשם הזה ג"כ שפה נתחדשה על ידו ההלכה זו עמוני ולא עמונית:

אלא שחש כנמר כו'. בילקוט הגירסא אלא חשש בנערה וביאר את ההלכה. ופי' חשש ברות הנערה שלא תהיה אסורה עליו מפני שהיא מואבית וביאר את ההלכה במואבי ולא במואבית:

רשב"נ אמר ישמעאלי היה. דסובר שהשם הנזכר בד"ה הוא עיקר כיון דבדברי הימים מסופר יחוסי הדורות. ולכן ראה לתת טעם לשם הנקרא בנביאים הישראלי. ורבנן סברי כי דברי הנביאים הם העיקר: