יפה ענף על רות רבה ג:ג

אבל לע"ל מי שהוא מעוות כו'. דריש ממה דכתיב לא יוכל לתקון ולא כתיב אינו יכול משמע דלעתיד מיירי:

וחסרון לא יוכל להמנות יש מהרשעים כו'. כי מפרש את הכתוב וחסרון מי שהחסיר נפשו מן התורה והמצות בחייו לא יוכל להמנות עם הצדיקים בג"ע וכתרגומו ולכן מייתי ענין כזה המלהיב את לבב השומעים לרדוף אחרי תשובה ומע"ט:

לאחר מיתתך ג' ימים. כי אחרי ג' ימים צורת הפנים משתנית והכרס נבקעת כדאיתא בקה"ר על פסוק ותשבר כד וע"ש עוד דיש שנויים רבים בנוסחאות:

ואתה היית ספיקה בידך כו'. כלומר למה לא התבוננת ג"כ על האנשים אשר מתו לפניך כי זה הוא אחרית הרשעים:

שהעולם הזה דומה לשבת כו'. פה נמצא שלשה דמיונות להעוה"ב. האחד לשבת והשני לים והשלישי למדבר. ואפשר שזה כנגד שלשה עולמות הבאים אחרי המות. את עולם הנשמות מדמה לשבת שאין שם שום מעשה אלא מנוחה כי אין שם גוף בעל מעשה. ואת עולם התחיה והוא ימות המשיח לדעת קצת ועז"א עוה"ז דומה למדבר שאע"פ שיש שם גוף ומעשה אין בו זכות וחובה שאין שם יצר הרע אלא עושים רצון ה' בלב שלם. וזה כמדבר שמציאות הדברים אפשריים שם אבל אינם נמצאים. והג' הוא אלף השביעי וכמ"ש בפ' חלק שיתא אלפי שנין הוה עלמא וחד חריב ועז"א עוה"ז דומה לים כי כן אמרו שם שהצדיקים עושה להם הקב"ה כנפים והם טסים על פני המים. ויתכן ששלשה הדמיונות הוא כנגד ג' ההבדלים אשר בין עוה"ז לעוה"ב. הא' שהעוה"ז הוא תחת הזמן ולכן נקרא בכ"מ תחת השמש. ולענין זה הוא מדמה לשבת וע"ש אשר הבדלם הוא בזמן. והב' במציאותם ובעצמותם. כי העוה"ז הוא גשמי ועוה"ב הוא רוחני ועז"א עוה"ז דומה ליבשה כו' שההבדל בין יבשה לים הוא בעצמותם וביסודותם שזה עפר וזה מים. והג' מצד השיתוף והחברה. שבעוה"ז בני אדם משותפים זה עם זה. כי האדם הוא מדיני בטבע. והעוה"ב אין להם עסק זה עם זה. כי כל צדיק יש לו מדור לפי כבודו ועז"א העוה"ז דומה לישוב שהוא מצד קיבוץ האנשים בו. משא"כ מדבר השמם וכל אחד בודד שם במעונו: