יפה ענף על רות רבה ג:א

קטן וגדול שם הוא. זה נמשך על הא דאמור לעיל כל מה שאת יכולה לסגל מצות ומע"ט כו' מביא לזה הני ד' קראי כי ענינם לומר שכל זמן שאדם בעוה"ז יכול להרע ולהיטיב ולשנות עצמו כמו שירצה ולא בעוה"ב שהוא נשאר באותה מדרגה שהלך שם בין טוב ובין רע. והנה הד' מקראות הם האחד כה יעשה ה' לי וגו' בסוף פ' שלפניה. והשני הכתוב הזה קטן וגדול שם הוא. והשלישי הוא כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת והרביעי הוא מעוות לא יוכל לתקן וגו' המובאים פה בפרשה זו:

אינו יכול להעשות גדול. אין זה חולק למ"ש גבי והשבע לעשיר אינו מניח לו לישן ת"ח מוליכין אותו למדרשו של שם וכו' עד היכן כו' משמע דמוסיף בגדולה תמיד. דהתם מי שהוא גדול בעוה"ז שהוא מוסיף והולך שם אבל מי שהוא קטן אין לו שום עלייה שם:

מכעיס את יצרו. ובזה מצטער תמיד וכשמת ונעשה חפשי מן המצות תשקט מלחמת היצר עמדו:

ר' מיאשא בר בריה דר"י. מייתי הכא לפרש קטן וגדול שם הוא כי שם הוא ניכר באמת מי שהוא קטן ומי שהוא גדול. ולא כמו שהוא בעוה"ז אשר לפעמים הקטן גדול הוא באמת וכן להפך:

ולא מקרא מלא הוא כו'. ודרש את הכתוב זאת לא זאת תתקיים כאשר היא כי השפלה בעוה"ז הגבה בעוה"ב והגבוה בעוה"ז השפל בעוה"ב: