יפה ענף על רות רבה, פתיחתא ז

המדרש הזה עלה בידינו מהגולה. עמ"ש בזה הענין בב"ר פמ"ב ובויק"ר פ' י"א. ושם הגירסאות משונות קצת וע"ע מ"ש בזה בפתיחתא לאסתר רבתא:

חמשה בימי הם. פי' שחמש צרות הללו היו כוללות ויצאו על כל הכלל. וכמו בענין אחשורוש שגזר להשמיד ולאבד את כל היהודים וכמו כן בימי אמרפל באפיסת הצדיק שמגין על כל הדור כלו ע"ד טול לו הרב וכו' וקשה סילוקן של צדיקים וכו'. וכן ויהי בימי אחז דהיתה הצרה באפיסת החכמים המלמדים דעת את העם. וכן ויהי בימי יהויקים שהיתה הצרה בתורה שעברו עליה וכל ישראל עריבין זה לזה וכשלו איש באחיו לכן היא צרה כוללת. וכן ויהי בימי שפוט השופטים שהוא עוות הדין כי על הדין העולם עומד:

וימנע מרשעים אורם. אע"ג דנמנע גם מהצדיקים ולמה אמר מרשעים. אבל דריש המ"ם של מרשעים למ"ם הסבה ופי' בשביל הרשעים מנע האור מהעולם: