יפה ענף על אסתר רבה ז:כב

כתיב ויצו פרעה לכל עמו וגו'. משום דק"ל למה כתיב ככל אשר צוה המן ולא כתיב ככל אשר צוה המלך. דהא אחשורוש הסכים על ידו והוא היה שונא לישראל יותר מהמן. ולזה מביא את הכתוב ויצו פרעה לכל עמו ולא כתיב מלך מצרים כמו דכתיב לפ"ז ויאמר מלך מצרים למילדות וגו' כאשר דבר עליהן מלך מצרים וגו' ויקרא מלך מצרים למילדות וגו'. ולזה דריש משום דלא היה במצוה זו הוד מלכות אשר בכ"מ מצות המלך יוצאת מלמעלה וכדכתיב פלגי מים לב מלך אל כל אשר יחפוץ יטנו. ובגזרה זו היתה עצת ה' להפך כי ה' צוה אשר ביד חזקה ישלחם וכן ונער פרעה וחילו בים סוף ולכן לא נזכר התאר מלך על מצוה זו. וכן הוא הטעם למה כתיב כאשר צום המן ולא כתיב כאשר צוה המלך כי עצת ה' היתה להפך כי ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו:

כתיב מגביה פתחו מבקש שבר. גם בזה בא לתרץ למה כתיב כאשר צוה המן. ומתרץ כי בא לתת לנו טעם למה נמדד לו כמדתו ומחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים שבה על ראשו. משום שפתח פיו בגאה וגאון וצוה דבר אשר לא צוה ה' לכן שברהו ה':