יפה ענף על אסתר רבה ג:ג

שמואל פתח בחומם אשית וגו'. גם הוא בא לתרץ מאי גם ושתי המלכה שזה דרך תלונה. כי לא די שאחשורוש עשה משתה לשמוח על חרבן ביהמ"ק אלא גם ושתי שמחה ע"ז. לפי שאביה החריבה. ולהכי מייתי האי קרא שהנביא מקנתר להון על שמחתם בחרבן ביהמ"ק. ועל זה איבדם מן העולם. ועיקר קרא מיירי בבלשצר וסיעתו. כי כאשר מנה וטעה וחשב ששוב לא יבנה עשה משתה והוציא כלי ביהמ"ק. כי חשב שאז תכון מלכותו כדאיתא בפ"ק דמגילה ואז נהרג ואבדה מלכותו כדכתיב ביה בליליא. והכא דריש ליה באחשורוש כי גם הוא מנה וטעה וחשב שתכון מלכותו כדאיתא התם. או לפי ששלמו ג' שנים לביטול בנין ביהמ"ק וחשב שהממלכה נכונה בידו כדלעיל. וזה הכוונה כשהם באים להתחמם במלכות. וכמו כן ושתי השמיד אותה ה' או על שמחתה בחרבן ביהמ"ק:

מגדיר ית משתותיהון. כורת יסודותיהם מלשון גודר בתמרים ומשתותיהן מלשון כי השתות יהרסון. וכן דריש משתיהם. ומפרש אשית מלשון שמיר ושית כלומר יחרמו ושמיר ושית יהיו. ומפרש והשכרתים בצרותיהם ע"ד שכורת ולא מיין. ולמען יעלוזו מה שעלזו בחרבן ביהמ"ק. ובא יעלוזו העתיד במקום עבר: