יפה ענף על אסתר רבה ג:יב

למלאך הממונה על החימה שיזרוק בו חימה כדלקמן כדי לערבב שמחתו. לפי שהיה שמח על חורבן ביהמ"ק כדלעיל:

בגתא ואבגתא בוז ובזבז. בחלוף הג' בז' וכמו ביחזקאל לבג במקום לבז. ופי' בוז ובזבוז כפל הבזה והאבוד וכדרך שאמרו בפ' חלק גבי בגד בוגדים בגדו בזוזי ובזוזי דבזוזי:

אף הגתיות מאחרי הקורים היו סונטות בו כצ"ל ודוגמתו בב"ר פ"א ופי' כי גם הנשים האורגות אחרי קוריקן והן כלי האריגה. כי גם המה היו לועזות ומשחקות בו:

זו נותראה של אותו רשע כצ"ל. ופירש הא דאמר בוז ואחריב ביתי' היינו זו לבדה וזה ושתי נותרה מזרע נבוכדנאצר וזו היתה עתה ביתו של אחשורוש שאמר עתה ד' להחריב דאין בית אלא אשה ודריש זתר זה הנותר:

כרכסון. הוא לשון אבוד ומחיקה בלשון יוני. וכן נראה מהמתרגם. וזה שיסד הפייטן בקרובן של פורים. קרבו לרכס. זכרו לכרכס: