יפה ענף על אסתר רבה ב:ו

גנה מבחוץ וחצר מבפנים. כי ביתן הוא בפנים וכמו מבית ומבחוץ. ומפרש כי ביתן קאי על חצר משום דחצר הוא לשון זכר וביתן הוא ג"כ ל"ז מדלא כתיב ביתנה. ולפ"ז היה החצר מוקפת גינה מסביב. ואידך סובר כיון דתצר סמוך לגנה וביתן בא אחר זה לתאר על הנסמך וזה על גנת אשר היא היתה מבפנים והחצר הקיף את הגנה מבחוץ:

פורש את הוילון בין חצר לגנה ואז היה החצר מובדל מן הגנה ולא מצי קאי ביתן רק על אחד מהם העומד בפנים. אבל כשקופל את הוילון והגנה נראית בחצר סביבה. או שהחצר היה בפנים. אבל שניהם נראים כאחד. והחצר נקרא גנה. והגנה נקראת חצר. ומצי קאי ביתן על שניהם יחד ויתפרש ביתן על חצר הפנימי לאפוקי חצרות אחרים העומדים רחוק ממנו בצד חוץ. ובכן נתקיימו דברי שניהם כי ביתן מצי קאי או אגנה כר"נ או על חצר כר"י:

בדמים הרבה. דריש ביתן מלשון מתן מעות מרובים: