יפה ענף על אסתר רבה י:ב

תנא לו הכין. משום דלו יתירא לכן דריש דקאי על המן שלעצמו הכינו. והכוונה כי על הרעה אשר חשב על ישראל עשה ברשיון המלך. והיה לו התנצלות כי באמת ובתמים דבר מרעת בני ישראל. אך על העץ אשר הכין מנפשו ולא שאל את פי המלך על זה בזה נמצא עונו שיחפוץ להמית איש אשר דבר טוב על המלך. והראיה שלא נגזרה מיתה על המן עד שאמר חרבונא גם הנה העץ והיינו ולו הכין כלי מות בור כרה דמייתי שזו היא סבת מותו ולולא זה לא מת: