יפה ענף על אסתר רבה י:יג

או לעקר משפחת גר זה המן שעשה עצמו עבודת כוכבים כצ"ל ודריש לעקר כמו דדרשו בת"כ לעקר להביא נמכר לעבודת כוכבים עצמה שאדם מחויב לעקרה וכמ"ש הרמב"ן:

שגאלם הקב"ה מידו והצילם כו'. כפל הלשון נראה שעשה להם שלשה דברים. הא' שהסיר מעליהם שבטו כשנתלה וזה שגאלם. השני שהשיב המלך הספרים מחשבת המן וזה שהצילם. והג' שנכנסו אויביהם תחתם בגזרה והיינו פדאם כי כל פדיון הוא ע"י דבר אחר ע"ד אם כפר יושת עליו ונתן פדיון נפשו:

כי מחה אמחה כו'. זה הוא דרש חדש למצוא את זכר המן מרומז בתורה. ודריש מחה בעולם הזה דהיינו במלחמת שאול באגג ובענין המן שהרגו מהם רבים ואמחה לעולם הבא זה כאשר יבוא הגואל ויצא ה' ונלחם כדאיתא במכילתא או פירושו בעוה"ב כי לעתיד לא יקבלו מהם גרים כדאיתא במכילתא:

מדי ופרס שנמשל לזאב. פי' בנימין נמשל לזאב לפי שהעמידו ה' כנגד הזאב וזה מלכי מדי ופרס. והעמיד מרדכי ואסתר שהם משבט בנימין כנגדם וכדמסיים. וע"ע בזה מה שכתבנו בפתיחתא למגילה זו: