יפה ענף על אסתר רבה, פתיחתא יב

רב ושמואל. כשהיו רוצים לדרוש במגלת אסתר את הפסוק והכרתי לבבל על אחשורוש שבימיו נתקים פורענות של בבל ושמואל דרש את הכתוב ושמתי כסאי בעילם על אחשורוש:

ונכד זה ושתי. כי היא היתה בת בלשאצר כדמשמע בפ"ק דמגילה:

שם זה הכתב. פרש"י כי אין בהם כתב אלא מאומה אחרת:

בר הוא אויל ובר בר זה בלשצר. ולא חשיב ושתי שהיא נקבה:

ושמתי כסאי בעילם. שושן הבירה כדכתיב בדניאל ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה:

אלו שבעת שרי פרס ומדי. שמואל אזיל לטעמיה דאמר היושבים ראשונה במלכות במלכות בלשצר הכתוב מדבר. ולכן אבדם אחשורוש על שיעצו להרוג את ושתי כמ"ש בילקוט על פסוק כשוך שאז נתקיים איבוד שרים אלו:

הוי ויהי בימי. פי' כיון דויהי הוא לשון צרה ולכאורה נראה כי גלות מדי לא היה קשה לישראל כשאר גליות כי בימי אחשורוש נתגדלו ע"י מרדכי ואסתר ובימי דריוש ע"י דניאל ובימי מדי נבנה ב"ה ולא מצינו צער רק שבעים יום מגזרת המן ולמה קאמר ויהי מלשון ווי להכי דרש רשב"ן את הכתוב בתוכחה יולך ה' אותך על גלות מדי שהיה קשה לישראל אע"פ שלא נתפרשו צרותיה. וזה שמסיים הוי עתה א"ש מה דכתיב ויהי בימי: