יפה ענף על איכה רבה ב:כב

ארבע אשמורות ביום וארבע אשמורות בלילה כצ"ל וכ"ה בירושלמי ועי' ברש"י בפ"ק דברכות דקאי במשמורות המלאכים בענין עבודתם ושירם ע"ש:

כדי לאמרו. ופליג אמ"ד דרגע הוא אחד מכ"ד לעת דלפ"ז הוו אחד מי"ג אלפים תתכ"ד בשעה וזהו הרבה טפי מכדי לאמרו. ואפילו כדתני שמואל נראה דלא אתי דכדי לאמרו הוא זמן מועט:

כתוב אחד אומר ל"ג אלא טעמא דד' גרסינן והכי איתא בירושלמי:

מ"ד טעמיה דר' חצות לילה ומ"ד טעמיה דר"נ ראש האשמורת התיכונה מה מקיים ר"נ חצות לילה כו' כ"ה הגירסא בירושלמי:

סעודת מלכים. פי' כשמלכים אחרים היו סועדין עמו אז היה מאריך בסעודתו:

כנור היה נתון. לשון קצרה נקט הכא והכא איתא בירושלמי ומה היה דוד עושה ר"פ בשר"א ברבי מנחם היה נוטל נבל וכנור ונותנו מראשותיו ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם כדי שישמעו חברי תורה כו' ע"ש ולפ"ז הוא לבדו בניגונו העיר לכל לומדי תורה וכן משמע במדרש תהלים וגם ר' לוי סובר כן רק דהוא מפרש שהכנור היה מנגן מאליו:

כנור תלוי. עי' בזה ברש"י ותוס' וברשב"א בשם רבינו האי ז"ל:

ומה מקיים ר' טעמיה דר"נ ראש האשמורת התיכונה. כ"ה הגירסא בירושלמי:

ראשה של שניה וסופה של שלישית שמתוכות הלילה גרסי' הכא. ופירושו שמתחלת שניה עד סוף הג' מיקרי תיכונות שהן באמצע ואמר ראש התיכונה על אחד מהן וכן משמע בפ"ק דברכות ובירושלמי הגירסא סופא של שניה וראשה של שלישית הן מתוכות הלילה וע"ש ביפ"מ ביארנו הדברים: