יפה ענף על איכה רבה א:נד

פתר קריא בנביאי השקר. פשטא דקרא מיירי בבעלי בריתם שרמו אותם וכמו שתרגם המתרגם או בישמעאל מיירי שעשו עצמן מרחמין עליהן והוציאו להם נאדות נפוחין וכמ"ש רש"י ז"ל. אבל מדכתיב מאהבי דריש כי לא לבד בעלי בריתי רימוני. אלא גם תרמית נביאי שקר התעני וכאלו כתיב גם המה רמוני. כי כולם רמוני:

מדוחם כתיב כצ"ל. ופי' גלותם מלשון אם יהיה נדחך כלומר שהגלות היתה בסבתם:

שהיו מרמין בי כו'. אין פירושו שאמרו כי תרומה ומעשרות נוהגות גם בבבל דזה נגד דין תורה ואסור לשמוע להם ורק כדי שלא תשתכח תורת תרומה ומעשרות הנהיגו כי מדרבנן יהא נוהג בבבל וכמו שמביא הציבי לך ציונים הצייני במצות כו'. ולהחזיק המצוה זו אמרו כי שכרה מרובה כמו במעשרות ותרומות בא"י. ואנכי קראתי למאהבי פי' כי זכות המצוה זו יעמוד לי אבל המה רמוני כי זכותה מעטה היא:

ראו באלו דרכים הלכתם. כלומר תסתכלו ברעה אשר מצאתכם בגלות שגליתם מא"י בעונותיכם ותנו לב לשוב בתשובה ותזכו לשוב לעריכם: