יפה ענף על איכה רבה א:ד

רבתי בדעות. ומתאונן איך דעתה וחכמתה לא עמדה לה להנצל מאויביה:

הא תלתא מפני שמספר שלשה מורה על קיום הדבר וכמו בתלת זמני הוי חזקה. וכ"ה בריש חזית כל ממשי שלמה היו משולשין. ואולי הטעם מפני שיש סכנה בזוגות ולכן גם כאשר חלק את הפריגין ראה שיהיו האנשים עם הפריגין שלשה שלשה. שני אנשים ופריגי אחד. שני פריגין ואיש אחד:

הדין אילפא. כי גוף התרנגולת דומה לספינה:

לית הוא בריה דאבוה והכיר זאת ברשמי פניו כדאיתא בזוהר על פ' ואתה תחזה. או ברשמי הידים כמ"ש גבי ביד כל אדם יחתום ובילקוט איתא שהכירו ברגליו שהיו דומים לרגלי מוניים ואמר אמו זנתה עם רקד שהיה זמר ולא הבינותי מה מוניים [ואולי זה שם אומה]:

איצטמטינן. היינו דחוקין לבשר שלא נמצא: