יפה ענף על איכה רבה א:לט

לבני יהודה והמה השרים. ועם הארץ הוא המון העם. ומה דכתיב כל עמה נאנחים היינו בין גדולים ובין קטנים:

היו משלשלין להם. וזה נתנו מחמדיהם באוכל:

אם מי שיתן ולא לקח. פירוש אם הכתוב חייב להחיות נפש עני בחיים בלי כסף והמעלים עינו מהעני הלא נענש עליו כדכתיב שם והיה בך חטא. ומכ"ש שעון הלוקח ואינו נותן שהוא גדול מנשוא ובא לפרש את הכתוב נתנו מחמדיהם באכל להשיב נפש. והמה הזילוה ולא נתנו להם אוכל וז"ש ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה מלשון מאוס וזלזול ולכן נכון הוא כי יענשו על חטאם וינקום ה' את נקמתי: