יפה ענף על איכה רבה א:לז

קשה לפני הקב"ה כו'. יש רוצים ליתן יחס לקושי זה בהיקש אל קושי התוכחות וחורבן ביהמ"ק לפי שביד ה' לסלק את התוכחות ולבנות את ביהמ"ק כשירצה אבל העמדת הצדיקים איננה בידו דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ומוהר"ר אליהו בן חיים נר"ו אמר שהכוונה בזה שאין שכחה לדאגת סילוקין וזה ענין הפלאים שנזכר פה שדרך דבר המתמיה להזכר תמיד כמ"ש פלאות עדותיך על כן נצרתם נפשי. ולפי שהצרות תשכחנה אם מפני שובע שמחות הבא אחריהן ואם מפני צרות אחרונות שמשכחות את הראשונות לכן אמר שהרי הם חמורים מק' תוכחות וכו' ואי אפשר צרות גדולות מאלו. וא"כ אנה ימצאו צרות גדולות משלוקן של צדיקים שיספיקו להשכיחו. והם חמורים מחורבן ביהמ"ק ומאחר שאין שום שמחה מספקת להשכיח חורבן ביהמ"ק כאומר אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי כ"ש סלוקן של צדיקים. וי"ל עוד כי התוכחות וחרבן ביהמ"ק אף שהם דברים מפליאים מ"מ יש למצוא טעם בהם כי המה באו להכניע את לב בני ישראל אשר פשעו. ואם ישובו בתשובה הלא תוסרנה התוכחות מיד וביהמ"ק יבנה. וגם המה באו שלא יוסיף ה' עוד להצית חרונו על ישראל וכדאיתא בתנחומא גבי אתם נצבים היסורים מעמידים אתכם וכן איתא בחזית בפסוק אשכול על חורבן ביהמ"ק כי הוא בא להתמשכן עלינו. אבל סלוקן של צדיקים אף כי גם המה באו לכפר על עון הדור מ"מ נפלא הוא והוא כחוק בלי טעם. כי ע"י סילוקן של צדיקים לא יכנע הלב ואדרבה לפעמים מתעה עוד את הרואים וכמ"ש הכתוב פגעת את שש ועושה צדק וגו' הן אתה קצפת ונחטא. וכן מצינו באלישע אחר שמפני שראה אחרית צדיקים הרעה יצא לתרבות רעה וכדאיתא ברות על פסוק ליני הלילה. ולא מצינו בדעתנו טעה נכון אל סילוק הצדיקים כדי לכפר על עון הדור. ולכן אמרו רבים מה שאמרו רז"ל למה נסמכה מיתת מרים לאפר פרה לומר לך מה אפר פרה מכפר אף מיתת הצדיקים שהכוונה שמיתת הצדיקים מכפרת כחוק בלי טעם כמו שאפר פרה שמטהר כחוק בלי טעם. וכן א"א לתקן מיתת צדיקים מיד גם אם ישוב הדור בתשובה עד תחיית המתים וכדאיתא בשוח"ט גבי נתנו את נבלת עבדיך אמר הקב"ה מה עשו שמו את ירושלים לעיים אני מחדשה שנאמר תחת הנחשת אביא זהב אמר לפניו רבש"ע הרי אתה מחדש את אלו בניך שהרגו מה תעשה. על כן אומר קשה סלוקן של צדיקים שזה הוא הפלא ופלא אשר לא נוכל למצוא טעם על זה משא"כ בתוכחות ובחורבן ביהמ"ק:

וכל כך למה ואבדה חכמת חכמיו. ויהיה הוי"ו של ואבדה כמו מפני שאבדה חכמת חכמיו לכו תהיה המכה הפלא ופלא. ומצינו כמה פעמים שמוש הוי"ו במקום מפני וכמ"ש רש"י גבי וה' אמר אלי לא תעבור לפי שה' אמר אלי לא תעבור וכן לא ירבה לו נשים ולא יסור את לבבו יתפרש מפני שלא יסור את לבבו:

כרו לי זדים שיחות. בא לפרש כי הגדילל אויב שהגדיל להרע יותר ממה שצוה ה'. ולזה מייתי דרשת האי קרא לפרש מה הם הדברים שעשו האויבים שלא כתורה. ור"ב דריש כי הגדיל אויב בענין הקבורה שהגדיל להרע על מה שנעשה במצרים:

וכאן אף אלהים עלה בהם. זה לא גרסינן הכא דהאי קרא במדבר מיירי במכת בשר תאוה ומאי שייך הכא כרו לי זדים שיחות ועוד בתי כנסיות מאי שייכי הכא אנא ויהרג בחוריהם בחרב בבית מקדשם ולא חמל גרסינן וכ"ה הגירסא בילקוט:

וכאן נהרגו בן ואם ביום אחד. אין בזה הוספה על דברי ר' אבא בר כהנא. ובילקוט גרסינן וכאן להשמיד להרוג ולאבד את כל וגו' ביום אחד. וכן צריך לגרוס גם כאן: