יפה ענף על איכה רבה, פתיחתא כז

פתח ואם עד אלה. משום דק"ל למה הרבה קינות בשבע א"ב הפך המנהג לרבות בברכות ולמעט בקללות. וכמ"ש בויק"ר פל"ה תשבתי ברכות מא' ועד תי"ו וחשבתי קללות מן וי"ו ועד ה"א ולא עוד אלא שהן הפוכות. ובפ' הספינה הקב"ה בירך את ישראל בכ"ב אותיות וקללן בח' להכי מייתי דשבע פורעניות כנגד ז' עבירות ומעין זה דריש ר"פ ז' אלפ"א ביתי"ן כנגד ז' עבירות ולהכי פתח בהאי קרא:

עד שמעיד בהן תחלה. ודריש עד בפת"ח כמו עד בציר"י וכמו שמצינו ליום קומי לעד בפת"ח במקום לעד בציר"י. ופי' הכתוב ואם עד אלה גם אם אעיד בכם ע"י הנביאים באלה שנאמר תחלה ולא תשמעו לי ואצטרך להביא עוד אז אוסיף ליסרה אתכם שבע כחטאתיכם אם לא תשובו:

אם עוד אלה יש לו אחרות כו' ומפרש עד כמו עוד וכמו שמצינו עד זה מדבר במקום עוד זה מדבר. ומדריש הכתוב בסירוס ואם לא תשמעו עוד אלה כלומר עוד כאלה ימצא לכם:

בואו וקבלו עליכם ז' פורעניות. כי לא נוכל לפרש שבע פעמים נגד החטאים כי חלילה לאל מעול'. ומה דכתיב כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה מדריש ע"ז בסוף אלפ"א בית"א קדמאה. ומה דכתיב ושלמתי ראשונה משנה עונם עי' בתרגום יונתן שם וברד"ק: