ידי משה על שיר השירים רבה ו:ב:ג

כל זמן שישראל עושין רצונו של מקום. אע"ג דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים מ"מ הואיל והם כבר חסידי או"ה הקב"ה מסייען להביא אותן אצל ישראל ע"ד הבא לטהר מסייעין לו ואי לאו משום טובתן של ישראל לא היה ה' מסייען לבוא להתגייר כי אין זכותם מספקת לזה שמעלות ישראל גבוה מאד. והא דאמרינן קשים גרים לישראל כספחת י"ל דהתם בסתם גרים והכא בגירי צדק כגון יתרו ורחב וזה התירוץ קאי דוקא אליבא התירוץ הא' בתוס' בנדה לפי שאין בקיאין במצות משא"כ לתירוץ ב' לפי שאין שכינה שורה אלא על משפחה מיוחסת שבישראל וק"ל:

ומסלקו. פי' כדי שלא לעכב הפורעניות כמו שמצינו במבול שמת מתושלח קודם המבול והא דאמרינן ביומא כשם שאפר פרה מכפר כך מיתת צדיקים וכו' שם פירושו כשנשאר מכל מקום צדיק אחד משא"כ כשמתים הרבה ולא נשאר כלום ע"כ זה מכח חמת ה' ולא יועיל מיתתם לכפר: