ידי משה על שיר השירים רבה ה:יד:א

חמשה על לוח זה וכו'. מדכתיב ידיו רמז לי' דברות כי בכל יד ה' אצבעות וגלילי זהב הם הלוחות שהיו נגללים משמע ליה שחלק ב' הידים בב' גלילים יד אחד בזו ויד אחד בזו:

עשרת הדברים. נראה דמיתורא דעשרת הדברים קדרש א"נ י"ל מדכתיב ויגד לכם ויכתבם משמע כשם שדברם לישראל הדברות כך כתב בלוחות ומכיון דכל י' דברות בדבור אחד נאמרה בכתיבה ג"כ הכי הוא כל י' יחד היינו שלא נתחלקו הדברות בב' לוחות אלא כל י' בכל לוח:

ויכתבם על ב' לוחות. פי' ג"כ מייתורא דקרא וכי היכא דויכתבם דכתיב גבי ויגד משמע כל י' דברים על לוח אחד ה"נ ויכתבם דאידך קרא ולפי דרש ב' שכתבתי שנפקא מדכתיב ויגד שהכתיבה היתה מעין הגדה וכתיב ויכתבם אח"כ להורות שבכל לוח היה כ' ודוק:

טטרוגא. פי' בלשון יון מרובע פי' בכל קרן דהיינו בכל לוח היה ב' קרנות ועל כל קרן היה כתוב עשרת הדברות ואית דמפרשין שהיו הלוחות ארכן ו' ורחבן ו' ועובין ו' והיה כתוב ג"כ על על עוביו לדידהו א"ש לפי שקשה הואיל והוו חקוקים האותיות מעבר לעבר כדאיתא מ"ם וסמ"ך בנס היו עומדין וא"כ איך אפשר שהיה ניכר ואין זה הידור אלא שהיה כתוב על עובין וק"ל: