ידי משה על שיר השירים רבה א:טו:ד

משמטוטי א"י הביאו. שמעתי מפי הגאון האב"ד דק"ק פראג כבוד מהור"ר דוד נר"ו לפי שידוע שאין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים בדבר מאכל לכך הביאה עלה זית ולא זית גופה שלא יאכל דבר איסור כי בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה ע"י ואיתא בא"י האילן חייב במעשר והעלין פטורים ובח"ל אף הפרי גופא פטור וא"כ ע"כ שהיה מא"י דאם היה מח"ל היה מביאה הפרי גופא ודו"ק ע"כ דפח"ח:

ויאריכו הבדים. פי' שהמשל הוא ע"ד שפי' ר"ש אלקבץ ויאריכו הבדים לא שנעשו נס שהאריכו יותר ממדתם אלא ה"פ לפי שכל זמן שהיה הארון במשכן היו צריכים הבדים להיות משני הצדדים כדי שישאו בה שהיה יוצא ונכנס עמהם משא"כ בבית העולמים דכתיב זאת מנוחתי עדי עד לא היו צריכים לשאת את הארון היו מושכין הבדים לצד אחד והנס היה שנשארו כך ולא היו עוברים לצד שני וכאלו היו קבועים במסמורת וכן משמעות לשון המדרש הכי וק"ל. וזה נ"ל טעם שקיצץ דלתות ההיכל לפי דאיתא בכלי יקר טעם שכל השערים לא היה להם פרוכת ושער ההיכל היה לו פרוכת לפי שמתוך שהאריכו הבדים והיו דוחקים ובולטים לא היה הדלת יוכל לסגור ואז היו רואים בהיכל ומסתכלין בה' לפיכך היה פרוכת וחזקיה היה מסופק אם ראוי לסמוך על נס היכא דאיכא זכותא דרבים או לא וא"כ קיצץ דלתות ההיכל ממ"נ אם ראוי לסמוך אזכות דרבים א"כ לא יהיה שינוי ואין אנו צריכים לדלתות ואם לאו אזי רשאי לדבק עצמם בכל דבר היקרה שבעולם ודו"ק היטב: