ידי משה על קהלת רבה א:ד:ב

אלא שאני מעמיד אותם במומן וכו'. שמעתי בשם גאון אחד שזה הוא כוונת המשנה סוף פאה כל מי שאינו חיגר וסומא ועושה עצמו כאחד מהם אינו יוצא מן העולם עד שנעשה כאחד מהש וקשה למה כך ונראה שאם הוא אינו חיגר ועושה עצמו כחיגר א"כ לעתיד כשיעמוד בתחית המתים אז לא יהיה חיגר וא"כ יאמרו אחרים המית ואחרים החיה על כן מן ההכרח שאינו יוצא מעולמו עד שנעשה חיגר ואז לעתיד יעמוד במומו כדי שיאמרו שהוא זה ע"כ דפח"ח: