ידי משה על דברים רבה ה:א

אל תהי מלגלג בדין וכו'. פי' שאל תאמר אעשה תמיד פשרה לפי שמצוה לבצוע ואי' בגמ' דסנהדרין מצוה לבצוע דכתיב אמת ומשפט ושלום שפטו בשעריכם איזו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה בצוע א"כ אליבא דמ"ד זה דין ושלום חדא היא לז"א רשב"ג אל תהיה מלגלג בדין פי' שאסור לבצוע וע"כ הלכה כמ"ד זה למה לפי ששנו חכמים על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום והפסיקו חז"ל בין דין לשלום בתיבת אמת כדי להורות שלאו חדא היא והלכה כחכמים שאסור לבצוע: