ידי משה על בראשית רבה פח:ו

והנה שלשה סלי חורי אלו שלשה מלכיות וכו'. יש לדקדק כאן כיון שהסל העליון הוא מלכות הרשעה איך אמר שמתחלה אכל העליון והלא באמת הוא האחרון ונראה שהסלים הם המלכיות והמאכל שבתוכם הם ישראל שיהיו בגלות בתוכם והעוף מרמז בו בגלות שיסבנו ומה שמהפך עליון לתחתון דרך טבע העולם הראה לו א"נ י"ל שהסלים עם המאכל הם מלכיות כי חלום שר המשקים אומר לעיל שהיא ד' כוסות של ישועות ומבשר לי בשורה טובה ולא היה שום רעה בחלום ע"כ אמר אף אני מבשרך בשורה טובה ושר האופים רמז בד' סלים ד' מלכיות והעוף הוא מלך המשיח ואכל מן העליון שהוא אדום שיהיה באותו פעם מלך משיח בכיפה ויאכל אותו ואח"כ יכלה אחרים שתחת ידי אדום ביום ההוא יהיה ה' אחד ושפה אחת וק"ל ונמצא שבישר לו בשורות רעות שהן ד' מלכיות הגם שבישר לו ג"כ ביאת המשיח כנ"ל: כל יום ויום היה קושר קשרים וכו'. עיין מ"כ ולי נראה דה"פ ששר המשקים היה מתנה תנאים וקושר קשרים לזכור אותו ומלאך בא והופכן ומתירן לפי שעדיין לא הגיע השעה שיצא משם אמר הקב"ה אע"פ שאתה שוכחו אני לא אשכחהו כשיבא הזמן וק"ל או י"ל שהיה יוסף קושר עם שר המשקים קשרים וסמנים שלא ישכח אותו: