ידי משה על בראשית רבה נה

אמר לו תלמידו רבי כו'. פי' הגם שהיה קשה לתלמידו גם על שוחד ועל הטות משפט אלא שאין דרך התלמיד לשאול על כל דבר ובפרט כיון ששמעו תירוץ הגון על דבר אחד שוב לא הרהר אחריו כי מסתמא כדין עשה הקב"ה מי יאמר לו מה תעשה כמו שמסיים המדרש והולך וקל להבין (פירוש אב"א בקצת שינוי לשון):

בשני מקומות דימה משה כו'. הדמיון האחד במה שאמר משה הנני כאברהם והדמיון השני מה שאמר אתה החלות עיין בסדר ואתחנן ותמצא מפורש:

דא"ר אבהו שני בני אדם נהגו בדרך ארץ. בפרשת אמור א"ר איבו למדך תורה דרך ארץ שלא יהא אדם יוצא לדרך בפחות משנים כו' ע"ש הטעם ועל זה אמר ג"כ ר' איבו בעצמו כאן זה המאמר:

ב' בקיעות. פי' בשכר שבקע העץ לב' בקיעות פי' שמעץ אחד נעשה שנים זכה לבקיעת הים שנחלק הים לשנים ודלא כפי' מ"כ: