ידי משה על בראשית רבה כא:ה

בהדין קמצא דלבושיה. אפשר לפרש כיון שמביא הפסוק ואיש אחד וגו' אגב אורחיה קמ"ל ביה מלתא וכן דרך המדרש ופי' שקאי על המלאך שאין שייך בו לבישת בגדים ע"ז אמר כהדין קמצא וכו' וכן משמע סוגית המדרש לפניו ולאחריו ודלא כפי' מ"כ:

כל זמן שהיה אדם. פי' כ"ז שהיה אדם ולא נבראת חוה היה כאחד. כיון שנטלה צלעתו ונבראת חוה להסיתו לעבירה לדעת טוב ורע ויהיה פירוש הפסוק כך שמלת ממנו לא קאי למלת כאחד אלא ה"ק ממנו פי' שנטלה ממנו צלעתו היא הסיתו לדעת טוב ורע וק"ל: