ידי משה על במדבר רבה יח:יז

אשר יחדו נמתיק סוד אהרן וקרח שוים בבית אלהים נהלך ברגש זה שוחט ומקריב וזה זורק. נראה לי דה"פ לפי דאית' בזוהר פרשת נשא שאסור היה לכהן לשחוט לפי שהוא מסטרא דחסד ושחיטה דין הוא ואיתא מטעם זה לא היה לכהן ולוי חלק ונחלה בביזה ושלל ובחלוקת א"י לפי שצריכין לבטוח בה' כמש"ה והבוטח בה' חסד יסובבנהו ואי' לעיל נבהל להון רב זה קרח שנטל בביזת מצרים וא"כ מכח זה הפסיד קרח את הכהונה וז"פ אשר יחדו נמתיק סוד אהרן וקרח שוים פי' שהיה ראוי קרח להיות כהן רק בבית אלהים נהלך ברגש זה שוחט ומקריב וזה זורק וא"כ מכח זה מוכח ע"כ הואיל ואסור למי שזורק לשחוט ע"כ מוכח ג"כ מיניה שהפסיד קרח כהונתו לפי שצריך הכהן להיות מסטרא דחסד וקרח לא היה מסטרא דחסד ודו"ק ואמרתי שזה הוא הטעם שלא נתכהן פנחס עד שהרג לזמרי לפי שאם היה כהן קודם מעשה זה לא היה רשאי לעשות דין ודו"ק וזה כוונת המשנה סוף סנהדרין כהן ששימש בטומאה אין אחיו הכהנים מביאים אותו לב"ד אלא פרחי כהונה מוציאים אותו חוץ לעזרה ומפצעין את מיחו בגיזרין פי' לפי שאין כהנים רשאים לעשות בו דין והיה ה"א שיביאו אותו לב"ד קמ"ל שאין מביאין אותו לב"ד רק פרחי כהונה פי' אותן כהנים שעדיין לא הגיעו עונתן וזמנם לשמש בכהונה הם מפצעין את מוחו וק"ל: