ידי משה על במדבר רבה טז:כה

אלוהיהן של מצרים שקר הן וכו'. כאן טעות וצ"ל של שקיה אבל של כנען של בעל הם פירוש מאחר שהוא של בעל אינו מספיק מזונות כמו של שקיה וק"ל:

אתה אומר אכנו בדבר ואני אומר סלח נא וכו' וק' במה היה משה בטוח שדבריו יקומו ועוד ק' במה שמסיים אעפ"כ לא בטלו גזירתו של הקב"ה שאמר למשה ואעשה אותך וגו' דמאי בעי הכא והלא זה נאמר במעשה דעגל וצ"ע ונ"ל דה"ק לפי דאיתא בגמ' כל דיבור היוצא מפי ה' לטובה אפילו על תנאי אינו חוזר וא"כ מכח זה ידע משה שדבריו יבואו לפי שדיבר הקב"ה לטובה להביא את ישראל לא"י וק"ל: