ידי משה על במדבר רבה י:א

הרי ו' עמודים כצ"ל וכל הנבראים מיוסדים על אדני פז שהם ג' דברים חכמה ודעת ותבונה כדמפרש כנ"ל להגיה מלומר פי' מ"כ שהוא דחוק מאד:

ובלבד בתוהה על הראשונות. ולא יהיה כטובל ואוחז שרץ בידו:

בזמן שהן קציעות. פי' מן מקום גידולם ואז הם משובחים וריחם נודף כן הרשע בזמן שיתחרט ויעזוב דרכו:

וחוזר ובורר שמא ימצא עוד. ופי' אבל הבורר הרע לא חש אם ימצא עוד רעים וכן כאן הקב"ה בורר עוד בין האומות מי שיתגייר וק"ל:

עתידין להתלות בקדקד ראשיהם. פי' יפ"ת לפי שהזרע בא ממוח שבקדקדם לכך נתלי' בקדקדו מדה כנגד מדה א"נ י"ל דנקט לשון קרא קח את ראשי העם והוקע אותם לנגד השמש שיהיה בגלוי: