ילקוט שמעוני על התורה תתקכז

וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו. בַּיּוֹם מַפִּילִין נַחֲלוֹת וְאֵין מַפִּילִין נַחֲלוֹת בַּלַּיְלָה. אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ. מְלַמֵּד שֶׁהַבֵּן נוֹטֵל בְּרָאוּי כִּבְמֻחְזָק. לֹא יוּכַל לְבַכֵּר. יָכוֹל לֹא יְהֵא רַשַּׁאי לְבַכֵּר וְאִם בִּכֵּר יְהֵא מְבֻכָּר תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יוּכַל לְבַכֵּר". הָא אִם בִּכֵּר אֵינוֹ מְבֻכָּר. אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה [עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה]. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּחַיִּים, פּוֹטֵר אֶת הַבָּא אַחֲרָיו מִן הַבְּכוֹרָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר אַף עַל פִּי שֶׁבֵּן הַבְּכוֹר לַשְּׂנִיאָה.