ילקוט שמעוני על התורה ט

וְאֵת הַכּוֹכָבִים, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אַפּוֹטְרוֹפְּסִין, אֶחָד שַׁלִּיט בָּעִיר וְאֶחָד שַׁלִּיט בַּמְּדִינָה. אָמַר הַמֶּלֶךְ, הוֹאִיל וּמִעֵט זֶה אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת שַׁלִּיט בָּעִיר גּוֹזְרָנִי עָלָיו, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא תְּהֵא בּוּלֵי וְדִימוּס יוֹצְאִין עִמּוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא נִכְנָס תְּהֵא בּוּלֵי וְדִימוּס נִכְנָסִין עִמּוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וּלְבָנָה מִעֲטָה אֶת עַצְמָהּ לִהְיוֹת שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה, גּוֹזְרָנִי עָלֶיהָ, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא יוֹצְאָה יְהוּ כּוֹכָבִים יוֹצְאִים עִמָּהּ, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת יְהוּ כּוֹכָבִים נִכְנָסִין עִמָּהּ. וְדִכְוָתֵהּ "וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן" שֶׁהָיָה מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ וְאֶת עֲסָקָיו וּמָה אִם הַקָּטָן הָיָה מַקְטִין אֶת עֲסָקָיו זָכָה לְהַעֲמִיד שְׁלֹשׁ עֶשְרֵה מִשְׁפָּחוֹת, גָּדוֹל שֶׁמַּקְטִין אֶת עֲסָקָיו עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה וְדִכְוָתֵהּ (שם מח, יד) "וַיִּשְׁלַח יִשְרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר", וְכִי מִן הַתּוֹלָדוֹת אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהוּא הַצָּעִיר אֶלָּא שֶׁהָיָה מַצְעִיר אֶת עֲסָקָיו לְפִיכָךְ זָכָה לִבְכוֹרָה.