ילקוט שמעוני על התורה תתנג

כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה. דְּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר (רָבִינָא) [בִּיזְנָא], בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מֹשֶׁה מִן הַמִּילָה בָּאוּ אַף וְחֵמָה וּבְלָעוּהוּ וְלֹא שִׁיְּרוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא רַגְלָיו, מִיָּד (שמות ד, כה) "וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר" וְגוֹ', מִיָּד (שם כו) "וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ". בְאוֹתָהּ שָׁעָה בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לְהָרְגָּן, שֶׁנֶּאֱמַר "הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה". וְיֵשׁ אוֹמְרִים הֲרָגוֹ לְחֵמָה, דִּכְתִיב (ישעיה כז, ד) "חֵמָה אֵין לִי". וְהָכְתִיב "כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה". תְּרֵי חֵמָה הֲווֹ.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם וְסָרְחוּ יִשְׂרָאֵל נִזְדַּוְּגוּ לוֹ חֲמִשָּׁה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, אַף וְחֵמָה קֶצֶף וּמַשְׁחִית וְהַשְׁמֵד. מֶה עָשָׂה, נִתְלָה בִּזְכוּת אָבוֹת, "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל". מִיָּד נִתְמַלֵּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים שֶׁנֶּאֱמַר (שם יד) "וַיִּנָחֶם ה' עַל הָרָעָה", מִיָּד נִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה, נִשְׁתַּיְּרוּ אַף וְחֵמָה, וַעֲדַיִן הָיָה מֹשֶׁה מִתְיָרֵא שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה". אָמַר לוֹ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֵית אֲנָא יָכִיל לְמֵיקָם בְּתַרְוַיְהוּן, קוּם אַתְּ בְּחָד וַאֲנָא בְחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ז, ז) "קוּמָה ה' בְּאַפֶּךָ". וּמִנַּיִן שֶׁעָמַד מֹשֶׁה בְּחֵמָה. שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה". (דברים ח כא) וְאֶת חַטַּאתְכֶם (כָּתוּב בְּפָּסוּק (דברים יב, ב) "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן"). (דברים ח כו-כח) מִבְּלִי יְכֹלֶת ה' (כָּתוּב בְּרֶמֶז תשמ"ד).