ילקוט שמעוני על התורה תתמג

הַכֹּל חַיָּבִין בִּתְפִלִּין, כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרָאֵלִים. פְּשִׁיטָא. כֹּהֲנִים אִצְטִרִיכָא לֵיהּ, סָלְקָא דַעְתָּךָ אֲמִינָא הוֹאִיל דִּכְתִיב "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ" וְגוֹ' כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּמִצְוָה דְיָד אִיתֵיהּ בְּמִצְוָה דְרֹאשׁ וְהַנֵי כֹהֲנִים הוֹאִיל וְלֵיתְנְהוּ בְּמִצְוָה דְיָד, דִּכְתִיב (ויקרא ו, ג) "יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ" שֶׁלֹּא יְהֵא דָבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין בְּשָׂרוֹ, אֵימָא בְּמִצְוָה דְּרֹאשׁ נַמֵּי לָא לִחַיְבוּ, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלָא מְעַכְּבֵי אַהֲדָדֵי, דִּתְנַן תְּפִלָּה שֶׁל יָד אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל רֹאשׁ אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת שֶׁל יָד. וּמַאי שְׁנָא דְּיָד, דִּכְתִיב "יִלְבַּשׁ" שֶׁלֹּא יְהֵא דָבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין בְּשָׂרוֹ, דְּרֹאשׁ נַמֵּי הָכְּתִיב "וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ". תָּנָא שְׂעָרוֹ הָיָה נִרְאֶה בֵּין צִיץ לַמִּצְנֶפֶת שֶׁשָּׁם הָיָה מֵנִיחַ תְּפִלִּין.