ילקוט שמעוני על התורה תתמא

וְשִׁנַּנְתָּם, אֵלּוּ בְשִׁנּוּן וְאֵין (שמות יג, ב) "קַדֵּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר" (שם, יא) "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ" בְּשִׁנּוּן. שֶׁהָיָה בְּדִין אִם "וַיֹּאמֶר" שֶׁאֵינוֹ בִּקְשִׁירָה יֶשְׁנוֹ בְּשִׁנּוּן, "קַדֵּשׁ", "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ" שֶׁיֶּשְׁנָן בִּקְשִׁירָה אֵינּוֹ דִין שֶׁיְּהוּ בְּשִׁנּוּן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשִׁנַּנְתָּם", אֵלּוּ בְשִׁנּוּן וְאֵין "קַדֵּשׁ" "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ" בְּשִׁנּוּן. וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר "וַיֹּאמֶר" שֶׁקְּדָמוּהָ מִצְווֹת אֲחֵרוֹת הֲרֵי הוּא בְשִׁנּוּן, עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁלֹּא קְדָמוּם מִצְווֹת אֲחֵרוֹת אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהוּ בְּשִׁנּוּן. אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר, אִם "קַדֵּשׁ לִי" "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ" שֶׁהֵם בִּקְשִׁירָה אֵינָן בְּשִׁנּוּן, עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁאֵינָם בִּקְשִׁירָה אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְהוּ בְּשִׁנּוּן. הֲרֵי "וַיֹּאמֶר" יוֹכִיחַ לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן בִּקְשִׁירָה שֶׁיְּהוּ בְּשִׁנּוּן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשִׁנַּנְתָּם" וְכוּ'. לְבָנֶיךָ, אֵלּוּ תַּלְמִידֶיךָ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל מָקוֹם, שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים שֶׁנֶּאֱמַר "בָּנִים אַתֶּם", (מלכים ב ב, ג) "וַיֵּצְאוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל", וְכִי בְּנֵי הַנְּבִיאִים, הָיוּ וַהֲלֹא תַּלְמִידִים הָיוּ, [אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים]. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, "וַיִּגְּשׁוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ", וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁלִּמֵּד תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל וּקְרָאָן בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דבהי"ב כט, יא) "בָּנַי עַתָּה אַל תִּשָּׁלוּ". וּכְשֵׁם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים כָּךְ הָרַב קָרוּי אָב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ד, יב) "וֶאֱלִישָׁע ר(וֹ)אֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי". וְאוֹמֵר "וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ (וַיָּבֹא) [וַיֵּרֶד] אֵלָיו [יוֹאָשׁ] מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֵּבְךְ (וַיִּפֹּל) עַל פָּנָיו וַיֹּאמֶר אָבִי אָבִי.